#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במתני' מבואר דסתם נזירות להחמיר, והא תנן דספק נזירות להקל? (3) בס""ד ומסקנא."	"אמרינן דפלוגתא דתנאי היא.<br>ולס""ד היא מחלוקת ת""ק ור""א אי המקדיש בהמה וחיה הקדיש כוי.<br>ואח""כ אמרו דתלי במח' ר""י ור""ש באומר הריני נזיר ע""מ שיש בכרי כו""כ ונגנב.<br>ולחד צד בגמ' מסקינן דברייתא כר' יהודה בשם ר""ט דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דעת ת""ק ור' אליעזר במקדיש חייתו ובהמתו אם הקדיש את הכוי?<br>ובמה פירשו דפליגי?<br>ואיך א""ש עם הא דספק בכור אסור בגיזה ועבודה?<br>ועם הא דספק משקים להטמא טמא? (לשמואל ולרב)."	"לת""ק הקדיש, לר""א לא הקדיש.<br>ופירשו דפליגי אי מעייל איניש ממוניה לספיקא, וה""ה לגופיה.<br>וספק בכור משום דקדושה הבאה מאליה שאני.<br>וספק משקים לשמואל דלטומאת עצמן דאורייתא א""ש נמי דהבאה מאליה שאני.<br>אבל לרב דהיא רק דרבנן לא חמיר מבאה בידי אדם, וע""כ דאין טעמו דר""א משום דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא, אלא משום שאי""ז במשמעות הלשון דבהמה וחיה."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו בגמ' דאי ר""א ס""ל דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא, מ""ט ספק משקים להטמא טמא. והא הו""ל טומאה הבאה מאליה?<br>ומ""ט לא יקשה לגמ' בכל עניין מהא דבברייתא ס""ל לר""א דטומאת משקים דרבנן?<br>והא להדיא ס""ל לר""א דלא הקדיש את הכוי?"	"מ""מ אין להחמיר בבאה מאליה דרבנן, יותר מבא בידי אדם דאורייתא.<br>ולולי הא דלא מעייל לספיקא היה אפשר לומר דר""א מחמיר בספק אפילו בדרבנן.<br>והא דלא הקדיש את הכוי היה אפשר לפרש דאינו מצד דלא מעייל לספיקא, אלא דאי""ז בכלל משמעות לשון חיה ובהמה."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הביאו דפליגי ר' יהודה ור""ש אי מעייל איניש נפשיה לספיקא?<br>ואיזו סתירה הקשו בזה בדברי ר' יהודה?<br>ומה תירצו תחילה? (חמור).<br>וכיצד נדחה התירוץ?<br>ומה תירץ רב אשי? (ר""ט)."	"דפליגי באומר הריני נזיר אם יש בכרי הזה כו""כ, ומצאו שנגנב או אבד.<br>ור' יהודה ס""ל התם דאינו נזיר, ואיהו אמר דסתם חרמים בגליל מותרים רק כי אין מכירים את תרומת הלשכה, ומשמע דמכירים אסור.<br>ותירצו דבנדר דאין ספק חמור מודאי מעייל לספיקא, אבל בנזירות דחמור מודאי שלא יוכל לגלח ולהביא קרבן מספק לא מעייל.<br>והקשו מברייתא דפליגי גם בנזיר שמשון דאין ספיקו חמור מודאו.<br>ורב אשי אמר דהא דכרי אתי כר' יהודה בשם ר""ט דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה ספיקו דנזיר חמור מוודאו?<br>ומדוע לא יוכל להתנות על העולה והשלמים?<br>ובנזיר עולם?<br>ובאיזה נזיר אין ספיקו חמור מוודאו?	"דנזיר מביא קרבנותיו כשמשלים זמנו ונפטר, ובספק אינו יכול להביא מחשש חולין בעזרה.<br>ואע""ג דגילח על אחד משלושתם יצא, ועולה ושלמים הוא מביא בתנאי, מ""מ לכתחילה אסור לעשות כן.<br>ובנזיר עולם הכביד שערו מביא ג' קרבנות ומיקל בתער, ובספק אינו יכול.<br>אבל בנזיר שמשון אין חומרא בספק על ודאי."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב אשי פירש דהא דפטר ר' יהודה באומר הריני נזיר אם יש בכרי כו""כ ונגנב, הוא כר""ט דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה.<br>א""כ מאי איריא נגנב?<br>ומ""ט לא קמ""ל כוחא דהתירא דעדיף?"	"אה""נ דגם לא נגנב, וקמ""ל דר""ש מחייב גם בנגנב דמעייל איניש נפשיה לספיקא.<br>ולא קמ""ל כוחו דר' יהודה, דלדידיה כיון דס""ל דלא ניתנה אלא להפלאה, אין חילוק בין ישנו בעין לנגנב.<br>אך בדברי ר""ש קמ""ל דלא רק דניתנה שלא להפלאה, אלא גם מעייל איניש נפשיה לספיקא."	נדרים דף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבי יהודה התיר תרומה בגליל, משום שאינם מכירים, ומשמע דבסתמא מיתסר.<br>ומאידך אסר חרמים בגליל שאינם מכירים בחרמי כהנים, ומשמע דסתמא שרי. איך יתפרש?<br>ומ""ט לא מוקמינן ברייתא כוותיה?"	"סיפא דמשמע דסתם נדרים להקל ר' אלעזר בר צדוק היא, כדתניא בברייתא דהוא אמר דסתם חרמים בגליל אסורים.<br>ויכלו להעמיד את הברייתא דסתם נזירות להקל כמותו, אלא דניח""ל להביא מדברי ר' יהודה דאיירי בנזירות."	נדרים דף יט		
